ערב השקה לסופר יוסף עמרני. "ירמיהו- נביא החורבן והגאולה" מנחם אב תשפ"ג

 

ערב טוב,
יוסף חתן הערב ,רעיתו מיה,בנו פרופ אלון עמרני , אחותו ד"ר בת ציון ימיני ובני המשפחה. מכובדיי: פרופ יוסף יובל טובי,פרופ מיכאל אביעוז ד"ר שמריהו הלל , טוביה סולמי ד"ר רחל ידיד -יו"ר עמותת אעלה בתמר, מר חנניה קורש מנהל מרכז מורשת תימן וקהילות ישראל המארח אותנו הערב, קהל נכבד.

הערב הזה ענבל חברה לאעלה בתמר ולבית מורשת להשקה זו. ענבל פועלת ,במרכז סוזן דלל בתל אביב בשני מישורים : האחד פעילות הלהקה שזכתה לפרסום והערכה בינלאומית ולאחרונה חזרה מפריז בעקבות הזמנה לסדרת הופעות אשר היו out sold. הייחודיות של הלהקה היא סגנון הופעה עכשווי מודרני המשולב עם מורשתה של המייסדת שרה לוי תנאי אשר זכתה בפרס ישראל עקב כך. לאחרונה החלטנו לחזק שילוב זה. לידה פועל המרכז האתנ י הרב תחומי בכ- 150 אירועים לשנה בתחום השירה , המוסיקה והמחול האתני,פולקלור, קולנוע שת"פ עם גורמים אקדמיים וערבי ספרות שהערב הזה הינו במסגרתם.

 
את יוסף ידידי אני מלווה למעלה מ 60 שנה מאז נפגשנו בכתה ט' בישיבת הדרום כאן ברחובות. כדי להגיע ממושב נחם לכאן היה עליו לנסוע כחצי יום באוטובוסים ולסחוב אתו מזוודה העשוייה כעין עור או קרטון . חיים קשים היו. המשך הידידות הינו עד היום ואפילו הקמנו במשותף בשנים האחרונות ,לאחר לימודים מקצועיים, יקב בוטיק לייצור ייו איכותי באופן מקצועי ותחת בדיקות הגיינה ומעבדה ולשמחתינו הוא זוכה להצלחה רבה. הייקב נקרא " הר טוב" כלשון הפסוק מפרשת דברים: "ההר הטוב הזה והלבנון".היין אינו למכירה לחלוטין. זה תחביב שנועד לצרכים אישיים ולחלוקה לבני המשפחה וחברים. כשני פנסיונרים נהגנו בעבר אף לבצור ענבים בטרם זריחת השמש. זה תחביב משלים לעיסוקינו . ליוסף כסופר. לי כמי שעוסק בתחום הכלכלה והניהול, זה רוחניות בשילוב הטבע.
זה תענוג.

 

ליוסף קריירה ארוכה בהוראה ובניהול במקביל להשלמת תואר שני בתנ"ך בבר אילן. לשאלתי "למה לא המשכת לדוקטורט ?" השיב :"הייתי עסוק במשפחתי". על תשובה כזו אין שאלות נוספות. העדפה ראוייה. תלמידיו נהנו בודאי מן הידע הרב שלו וגם אני. ככלכלן שמילא תפקידים בכירים)סליחה על חוסר הצניעות( אני נוהג להרצות ביו השאר על היביטים כלכליים וסוציאלים בפרשות השבוע ותרומתם לחברה. בתקופה הקורונה כאשר ההרצאות היו אינטנסיביות ובזום נהגתי להיוועץ בו. הוא שפע ידע. להרצות בקבוצה איכותית שחלק נכבד מן השומעים היו בעלי תארים מתקדמים מחייב "לצאת מן הקופסה". לכן שמחתי בחבר כזה שניתן להתייעץ עמו.

 
בהכנת הספר לוויתי אותו בהיבט המוראלי אבל גם כקורא פוטנציאלי הבוחן את הלוגיקה בשזירת הרומן פרי דמיונו וכן בצורך להצמד לשפה קריאה ולא מליצית .חובתו להיצמד לנבואה באדיקות בצד אתגר יצירתי להלבשת סיפור ורומן הינה מעין מעשה מרכבה. יכולתו הדקורטיבית לתאר את המשפחה החברה הסביבה הלאום כחלק מנוף גיאוגרפי תנכ"י של אותה תקופה וליצור מערכת שלובה אותנטית ואף מותחת , הינה ראויה לשבח.

 
יכולת הכתיבה והביטוי של יוסף באה לידי ביטוי בסיפור פיקנטי משותף שהיה לנו בישיבת הדרום. נשלחנו שנינו הביתה להביא את ההורים עקב אירוע שובבות שעשו אחרים , על לא עוול בכפינו. היינו ילדים טובים ובלשון היום 'חנונים'. מבחינתינו הבאת ההורים הייתה מעבר לדמיון. הורים שהשקיעו את כל מאמציהם ואת מיטב ממונם) שלא היה להם(בחינוכינו? לא יעלה על הדעת ! במקום זאת נסענו לטיול משותף בטרמפים ברחבי הארץ במשך כ- 3 ימים. מה עושים כאשר צריך לחזור? יש פתרון יצירתי! אחותי הבכורה שלמדה בגבעת ושינגטון הסכימה לגבות אותי ומילאה את מקום הורי ואף הגיעה בפנים חמורות סבר והכל בא על מקומו בשלום. יוסף שלא היתה לו אחות זמינה להגיע התיישב והחל כותב מכתב מליצי ונוגע ללב המסביר את חוסר יכולתו להביא את הוריו. עד כמה הם עלולים להתאכזב ועוד ועוד כיד הדמיון. אפילו אני השתכנעתי ולא הייתי רחוק מבכי ,בליבי צחקתי. המכתב שכנע את המדריך הראשי ובכך נפטרנו מהחלטה גרועה ולא נכונה. זו אנקדוטה שספרתי עתה כדי להמחיש את כשרונו הספרותי של יוסף .אגב המדריך היה רחובותי זה יהיה מעניין אם הוא כאן בקהל.

 
יוסף יצר רומן פרי דמיונו אבל בנוי על פלטפורמה נבואית . בשונה מסופרים אחרים שבדרך כלל הרומן כולו פרי דמיונם ויכולים ללוש אותו כרצונם , אצל יוסף זה היה בלתי אפשרי. היה לו עוגן
שכבל אותו אל הנבואה , אל הטקסט וההסטוריה שאותם אינו יכול לשנות. לזה נדרשת יכולת מורכבת ליצוק לתוכה את סיפור הרומן הדימיוני והנגשתו לקורא. בזאת הוא תרם רבות גם להנגשת התנ"ך. ז ה חיוני ביותר היום עקב הירידה בביקוש למדעי היהדות וללימודי תנ"ך וחשוב יותר לחיבור בין ההסטוריה הנבואית שהינה בעיקרה ערכית לדור הצעיר וללאום. בזה הוא מחזק את דברי פרופ גרוסמן שכתב בהסכמה לספר :"הרי רק הנבואה שנצרכה לדורות נכתבה".

עוד ידו של יוסף בעט ובמקלדת נטויה לזכותנו בספרים נוספים שמקורם מן התנ"ך 

בפתחו של תשעה באב שהוא יותר יום זיכרון לאומי ופחות לדעתי בהיבט הדתי ומיועד כולו להזכיר לנו את החורבן ,לנבואה של ירמיהו יש משמעות גדולה. השאלה האם עם ישראל למוד הנסיון הוא גם למוד לקח , מקבלת משנה תוקף בימים אלה. האם הדרך של "ייקוב הדין את ההר " היא הנכונה לעתיד העם.

 
לקבל תשובה ,נסתייע בפרשת דברים שקראנו בשבת שעברה שבה יש מספר פסוקי מפתח: פרק א ) יב(" איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" .בפסוק יג – " הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשכים". בפסוק טז- "ואצוה את שופטיכם……..ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו.."

 
מהו "צדק"? אין תשובה מוחלטת. הצדק יכול שיהיה סובייקטיבי ופועל יוצא של הרקע הדתי ,החברתי , האידיאולוגי ואף האישי של השופט . צדק אובייקטיבי קיים במדעי הטבע . צדק מתבסס על "האמת" . היום לצערינו האמת מוטלת בספק. יש "Fake " יש "אמת לשעתה" וכל מיני אקרובטיקות לשוניות הגולשות אולי לסילוף, ומשם לשקר הדרך קצרה.

 
אם נחבר זאת לעולם המשפט הרי הפרשנים בפרשה יסייעו לנו בהבנת הפסוק :

"ושפטתם צדק" מתרגם אונקלוס )קרי מפרש(."ותדינון קושטא" דהיינו "תדונו אמת". יונתן בן עוזיאל לעומת זאת מרחיב ומתרגם: ותדינון דינא בקשוט ובפשרות" קרי תצמדו לאמת אבל נהגו בדרך של פשרה.

בערב זה המתייחס לנביא ירמיהו אשר ניבא על הגאולה בצד החורבן יש לפרשנות זו משמעות ומסר גדול לעתידינו.

יוסף אתה אומנם סופר ולא נביא, אבל בכתיבת הספר נטלת על עצמך את האתגר שהוא תוצר חינוכי וערכי של ספרך , להיות שליח להעברת מסריו של נביא החורבן והגאולה בא מצעות ספרך. בכך אתה תורם לאחדות העם ומניעת שנאת חינם . גם הראיונות עמך בתקשורת התמקדו בסוגיות אלה.

 

אנחנו מאחלים לך המשך כתיבה ספרותית פורייה לרווחת ולהנאת קוראיך.
ערב טוב