נולדתי בתימן לאב בשם מנחם בן חלקיהו ז"ל שנולד ביום תשעה באב, יום חורבן עמנו ובית מקדשנו. משום כך נצרב יום זה בתודעתי ועיצב את דרכי.
בשנת 1949 בעודי בגיל שנתיים עלו הורי לישראל במבצע "על כנפי נשרים", ושוכנו בתחום המושבה החרבה והנטושה הרטוב. שם על גבעות טרשים במזרח הרי יהודה הקימה קבוצת העולים מתימן את המושב נחם, בו אנו גרים עד היום.
למדתי בבית הספר המקומי בכיתה רב גילית בה למדו יחד בני עשר עם נערים מתבגרים, עד למעבר לבית הספר האזורי בו למדנו ביחד תלמידים מכל כפרי הסביבה, יוצאי תימן מרוקו והודו. ולמעשה עברו ימינו בבית הספר בקשיי הסתגלות רבים בעימותים ובסכסוכים תמידיים.
בתום כיתה ח' הצליחו הורי בעזרת מנהל ביה"ס פרופ' מרדכי ברויאר, לרשום אותי ללימודים בישיבה תיכונית מוערכת מאוד – ישיבת הדרום ברחובות לשנת ניסיון.
פתאום, בבת אחת, התקבלתי ללימודים במוסד לימודי ברמה גבוהה מאוד. לצדם של תלמידי העילית של הציונות הדתית, מרחובות גבעתיים רמת גן וירושלים, והפער הלימודי והמנטלי היה גדול מאוד.
גם ההגעה לישיבה מהמושב הנידח נחם והחזרה אליו הייתה כרוכה במאמץ מיוחד, וכל נסיעה כזאת הייתה נדמת לטיול שנתי עם מספר קטעי נסיעה, וקטעי הליכה רבים.

בנוסף לזאת לא יכלו הורי לשלם את שכר הלימוד הגבוה, ונאלצתי לממן את לימודי בעבודה חקלאית מאומצת בתחום המושב, בחופשות החגים והחופש הגדול.
עם סיום לימודי התיכון בהצלחה, למדתי במכון הפדגוגי ברחובות, וסיימתי עם תעודת מורה מוסמך. את שרותי הצבאי עשיתי בגדוד 50 של הנח"ל המוצנח, במסגרת ישיבות ההסדר. ועם תום השרות למדתי חינוך ותנ"ך באוניברסיטה בר אילן.
החל 1975 -1980 עבדתי בתיכון מקיף באור יהודה כמורה מחנך וכסגן מנהל. ובשנת 1981-1987 ניהלתי את ביה"ס ימין הרצוג באילת, ואח"כ עד 1996 את ביה"ס מורשת במבשרת ציון.
בשנת 1996 פרשתי מעבודתי כמנהל בית ספר במגזר הדתי, לטובת הוראת תנ"ך היסטוריה ואזרחות בכתות י"א- י"ב, לקראת מבחני הבגרות, בבתי הספר הממלכתיים.
המפגש עם תלמידי התיכון במסגרות החינוך הממלכתי חשף בפניי מציאות חמורה של חוסר ידע בסיסי של התלמידים בכל הקשור לתולדות העם היהודי ולמורשתו. וכך גם בתולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל. רוב התלמידים גילו יחס מזלזל ללימודי התנ"ך, והשפה המקראית הייתה לשפה זרה בעיניהם.
כדי לשנות את יחסם המתנכר של התלמידים לספר הספרים, הקדשתי את מרב זמני בהוראת התנ"ך בכתות י"א-י"ב, להנגיש לפניהם את ערכי התנ"ך ואת שפתו, ובכך לחנך כל תלמיד ותלמידה להיות אוהבי אדם, אוהבי עמם ואוהבי ארצם, המכבדים את הוריהם ואת משפחתם, את זהותם התרבותית ואת לשונם.
לשם השגת מטרות נעלות אלו לא הספיקו שעות הלימוד המצומצמות להוראת התנ"ך. לכן גייסתי למטרה זו את לימוד פרשות השבוע בלמידה עצמית, ולצורך זה חיברתי ופרסמתי לקראת כל שבת דפים לפרשת השבוע. הדפים הופצו לתלמידים ולהוריהם בכיתות הלימוד ובאמצעות עלון הקהילה השבועי.
דף פרשת השבוע היה ענייני ותמציתי, והציג לפני הקוראים נושאים אקטואליים התורמים לעיצוב זהותם של התלמידים כך שתיווצר להם זיקה רגשית עמוקה לעמם, ולמורשתם, ובעקבות זאת לפיתוח ערכים של "מעורבות", "מסירות" "התנדבות" ו"אחריות"
כן הוטמעו בדפים ניבים, ביטויים ומושגים הנלמדים במסגרת תכנית הלימודים.
למעבר לפרשות השבוע לחץ כאן