פרשת "ויקרא" – על משמעותם הסמלית של הקורבנות

הקרבת הקורבנות במקדש היא הנושא העיקרי של ספר ויקרא. לאחר התיאור המפורט של בניית המקדש וכליו בספר שמות, בא שלב היישום המעשי של הציווי: " וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם " (שמות כה 8). השראת השכינה באה לידי ביטוי מעשי בהקרבת הקורבנות במקדש, ולכן מוקדש מקום חשוב ומרכזי לנושא זה בספר ויקרא. ערכם ומשמעותם של […]

פרשת "צו" – על איסור אכילת דם

בפרשת "צו" ציוויים ואיסורים רבים, בעניין הקרבת קורבנות מסוגים שונים במקדש. אחד האיסורים החשובים, הוא האיסור על אכילת דם. חשיבות איסור זה בולטת במיוחד, משום שאיסור זה חוזר ונשנה בתורה פעמים אחדות, וגם בגלל העונש החמור המוטל על אדם העובר עליו: "כָּל-נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ" (ויקרא ז' 27). מדוע החמירה […]

פרשת "שמיני" – על איסור שתיית היין

האיסור החד משמעי על הכוהנים לשתות יין: "יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ, חֻקַּת עוֹלָם, לְדֹרֹתֵיכֶם" (ויקרא י' 8-9). נקרא בפרשת שמיני לאחר חג הפסח, שבו משמש היין בתפקיד מרכזי – בקידוש היום, ובליל הסדר בשתיית ארבע כוסות של גאולה. גם בחג הפורים חייבו חז"ל להשתכר ביין: "חייב […]

פרשת "תזריע" – מצוות המילה כאות ברית

ברית המילה היא המצווה הראשונה בפרשת תזריע: "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ " (ויקרא י"ב 3). מצווה זו נזכרת לראשונה, כאות ברית, בין ה' לאברהם ולזרעו לדורות: "זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ, הִמּוֹל לָכֶם, כָּל זָכָר. וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם, וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל […]

פרשת "מצורע" – הצרעת – מחלה טבעית או רוחנית?

התורה מקדישה את פרשות תזריע, מצורע, באופן כמעט בלעדי לנושא הצרעת. מדובר בסוגי צרעת  באדם, בבגדים ובבתים, ובאופן הטיפול של הכהן בנגעים אלו. התורה מתארת בפירוט את צורות הפצעים, עומקם וצבעם, בגוף, בעור, בראש ובזקן, ואפילו בבגדים ובקירות הבתים.  מהי המחלה הזאת? הייתכן שמדובר במחלה פיסית, טבעית, המוגדרת (אבן שושן, ערך צרעת) כ – "נגע […]

פרשת "אחרי מות" – מה לאיסורי עריות ולחג הפסח?

פרשת אחרי מות עוסקת בהרחבה בחוקים ובסייגים המסדירים את חיי האישות והנישואין של בני ישראל. כדי להנהיגם בדרך לחיי קדושה ולהרחיקם ממנהגי הפריצות של העמים השכנים: " כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ, וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ " (ויקרא י"ח, 3). במסגרת חוקים אלה […]

פרשת "קדושים" – "ואהבת לרעך כמוך"

בפרשת קדושים אנו מתוודעים אל אחת המצוות המרכזיות והעיקריות בתורה, מצוות אהבת הרע: " … וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט, 18). על מצווה זו אמר רבי עקיבא "זה כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט' 3).  לפי זה, האם יש להבין מפשט הפסוק, שיש לאהוב את החבר באותה המידה שאדם אוהב את עצמו? נראה, שחז"ל הכירו […]

פרשת "אמור" – מתנות עניים כמתת חסד

בפרשת אמור, בין שפע החוקים והמצוות של חגי ישראל: פסח, שבועות, ראש השנה, כיפור וסוכות, בולט בבדידותו פסוק אחד בעניין מתנות עניים: "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלוהיכם" (ויקרא כ"ג, 22) מדובר בשתיים מחמש המתנות שהצטוו בני ישראל לתת לעניים בשעה […]

פרשת "אמור" – ספירת העומר: אמצעי או מטרה

המקור למצוות ספירת העומר מצוי בפרשת "אמור": "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כג, 15-16). לפי זה יש לקיים את מצוות ספירת העומר. עיון בספרי ההלכה מלמד, כי בפרק הזמן שבין מוצאי יום טוב ראשון של […]

פרשת "בהר" – שמיטה ויובל – הדרך לחברה שוויונית

פרשת בהר עוסקת בהרחבה במצוות שמיטה ויובל. מצוות אלו כה חשובות עד כי העונש על אי קיומן חמור ביותר – חורבן הארץ והגליית העם: "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם, וַהֲרִיקֹותִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָייְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹותֶיהָ, כֹּל יְמֵי הָשַּׁמָּה, וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹויְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ, וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹותֶיהָ. כָּל יְמֵי […]

פרשת "בחוקותי" – ייעודים גשמיים ורוחניים

הפרשה האחרונה בספר ויקרא מפרטת את הגמול, השכר והעונש, על קיום או אי קיום חוקי ה' ותורתו. התורה מציינת בשלל צבעים את ברכת הטובה שתצמח מקיום הברית עם ה', ואת קללת הרעה שתפגע בבני ישראל אם יפרו ברית זו. מדובר בעניינים קיומיים, גשמיים וחומריים: שלום וביטחון, כלכלה ופוריות הארץ המיועדים לאומה: "אם בחוקותיי תלכו ואת […]